ר'

לפני שנה וחצי עשיתי סדנא של חמישה ימים.

ביום האחרון של הסדנא מישהי שיתפה על אונס.

בום. בהבזק של שניה חזרתי לגיל 16. ליום הולדת 16. לחדר שלי.

כשה"ידיד" שלי מחזיק אותי בכוח. רוכן מעלי וחודר לתוכי למרות שאמרתי ל א !

הזיכרון היה כלכך חי. נזכרתי בהכל. אפילו בריח שלו.

לא היו שם דרמות. פחדתי שישמעו.

הקטע הפסיכי היה שהמשכתי להיפגש איתו.

עברו מאז שנים רבות. הספקתי להתחתן וללדת ארבעה ילדים מהממים.

שמתי את אותו האירוע בצד. ולא ייחסתי לו חשיבות.

כך לפחות חשבתי. האמת היא שבדיעבד אני מבינה שבכל מערכות היחסים הרומנטיות שניהלתי החייתי את אותו האירוע שוב ושוב.

אפשרתי לפרטנרים שלי להיות אלימים אלי מילולית, ריגשית ולפעמים גם פיזית.

התשוקה שלי, הערך העצמי שלי, המיניות.. הכל הוקטן באותו אירוע.

כדי להנות הייתי צריכה אלכוהול או סם משכר אחר.

הייתי בזוגיות של 13 שנים שבה הרגתי כל פסיק של תשוקה. איפשרתי להתייחס אלי בצורה מבישה. פתאום יום אחד בחרתי להשקיע בעצמי. התחלתי להתאמן. הביטחון העצמי שלי עלה. השלתי 22 קילו. פעם ראשונה מזה שנים שחשתי תשוקה והתעוררות מינית. והבנתי שבנישואין האלה אני לא נשארת.

*

סיימתי את הסדנא הראשונה והשלתי שם שכבות רבות של פחד. כלכך פחדתי לחיות. לאהוב. להרגיש.

ואחרי הסדנא ובעזרת הכלים שרכשתי אני מצליחה לעשות ולנוע גם כשאני מפחדת.

הקטע המשעשע שבכלל לא נרשמתי לסדנא הזו כי חשבתי שמשהו לא בסדר איתי. נהפוכו! חשבתי שהכל מדהים.

ואז שסיימתי הבנתי שאפשר יותר. שיכול להיות הרבה יותר מדהים.

אחרי 3 שבועות עשיתי סדנא נוספת.

שם גיליתי את התשוקה שלי. את המיניות. שם הדלקתי בחזרה את האש שלי.

אני זוכרת שבאחת הנסיעות חזרה הביתה חוויתי לראשונה אורגזמה ממחשבה בלבד.

זה הפתיע וריגש אותי.

*

נכנסתי לזוגיות מדהימה עם פרנטר רגיש, קשוב ועדין.

אממה, עם כל התשוקה והלהט היו אצלי מחסומים.

ועלו כל מיני מחשבות שאני לא מצליחה וגם לא אצליח. שאני לא מספיק טובה בזה. זה תיסכל אותי שטכנית אני לא מצליחה. שאני יודעת שפיזית הגוף שלי יכול יותר וזה לא קורה.

*

כשהקבוצה הזו נפתחה בשנית הצטרפתי אליה.

עלה כאן שיתוף על הדרכה מינית.

קראתי אותו בשקיקה. לא ידעתי שהגוף הנשי מסוגל להגיע לכאלו עוצמות.

היה לי ברור שאני אעבור את ההדרכה הזו.

יצרתי קשר עם אותן הנשים שכתבו שתי המלצות על אותו מטפל וקבעתי איתו.

החוויה היתה מעבר לכל דמיון אפשרי עבורי.

הגוף שלי הגיע לעוצמות מדהימות. חוויתי הצלחה מרגשת.

לקחו לי כמה ימים להבין מה היה ומה אני חושבת על זה.

פניתי ללימור וביקשתי להעלות פוסט אנונימי על החוויה שלי אצלו.

*

לאחרונה אני מרגישה יותר בטוחה לשתף. שיתפתי חברות וגם חברים.

חברה יקרה שאלה אותי, איך לא התביישת להיות כך לידו?

והתשובה שעניתי לה היתה כלכך בהירה עבורי-

כי את כל עניין התדמית והבושה פתרתי בסדנאות.

אליו הגעתי בשביל כלים טכניים. וקיבלתי אותם בענק.

*

יקרות ואהובות

אני מעלה את הפוסט הזה כדי לשתף אתכן שזה אפשרי.

אני בת 38, וגיליתי או יותר נכון נזכרתי, במיניות שלי לפני שנתיים.

זה היה ועדיין מסע מרתק שלי עם עצמי.

מצאתי מערכות תמיכה וליווי מקצועניות ומרגשות.

בכולן תמיד היה אדם קשוב לצרכים שלי שעזר לי לראות את היכולות שלי גם כשאני עדיין לא ראיתי אותן.

המטרה של הפוסט היא לשתף בחווית ההתעוררות שלי. ולהוות השראה לנשים נוספות.

אני חופשיה.